רפואת ביקיני הוא כינוי שזכה לתשומת לב בשנים האחרונות כדי לתאר את הגישה המוגבלת של טיפול רפואי בנשים. הרעיון העומד מאחורי המונח הוא שהרפואה המסורתית מתמקדת יתר על המידה במערכת הרבייה הנשית – השחלות, הרחם והשדיים – תוך הזנחת הבדלים מגדריים חשובים במערכות אחרות של הגוף. למרות חשיבות הטיפול בתחומים אלו, גישה זו מצמצמת את ראיית הבריאות הנשית לאזורים מיניים ורבייתיים בלבד, ומחסירה את המורכבות המלאה של בריאות נשים בכללותה. כתוצאה מכך נשים עלולות להיפגע מאבחונים שגויים, טיפולים לא מותאמים ותופעות לוואי מסוכנות.
מחלות לב ונשים
מחלות לב נחשבות לגורם תמותה מוביל אצל נשים (גורם מספר שתיים לתמותה של נשים בישראל, וראשון בארה״ב), אך אבחון מחלות לב אצל נשים לעיתים מתעכב משום שהן מציגות תסמינים שונים. בעוד גברים עלולים לחוות כאב חד בחזה, נשים עשויות לחוות כאבים בגב, בטן, צוואר, שיניים ולסת, קוצר נשימה ובחילות. בנוסף, תרופות רבות שנבדקו בעיקר על גברים לא תמיד פועלות בצורה זהה אצל נשים.
הבדלים בתגובות לתרופות
נשים רבות סובלות מתגובות שונות ואף מסוכנות יותר לתרופות בהשוואה לגברים. תרופת השינה Ambien, למשל, השפיעה בצורה חזקה יותר על נשים בגלל קצב פירוק איטי יותר בגוף שלהן, מה שהוביל למינון יתר אצל חלקן ולתופעות לוואי חמורות. בעקבות זאת, ה-FDA נדרש לשנות את המלצות המינון לנשים. מקרה זה מדגיש את החשיבות שבביצוע מחקרים נפרדים לנשים וגברים, במיוחד בתחום הפארמקולוגיה.
מחלות נפש – דיכאון וחרדה
דיכאון וחרדה נפוצים יותר אצל נשים, אך מחקרים רבים אינם מתחשבים בהבדלים ההורמונליים בין נשים לגברים. שינויים הורמונליים שמתרחשים במהלך הווסת, הריון ולאחר הלידה משפיעים בצורה ישירה על הבריאות הנפשית של נשים. יש חשיבות עצומה להבנה מעמיקה יותר של תהליכים אלו על מנת להציע טיפולים יעילים ומותאמים לנשים בלבד.
מחלות ריאה ואוסטיאופורוזיס (בריחת סידן, דלדול עצם)
למרות שמחלות ריאה כרוניות נחשבות לעיתים קרובות לגורם המופיע בעיקר אצל גברים, מחקרים מראים שנשים מעשנות נמצאות בסיכון גבוה יותר לנזקי ריאה. באותה מידה, נשים גם נמצאות בסיכון גבוה לפתח אוסטיאופורוזיס, במיוחד לאחר גיל המעבר בשל ירידה ברמות האסטרוגן. עם זאת, מחקרים רבים אינם חוקרים לעומק כיצד ההבדלים הביולוגיים בין המינים משפיעים על התפתחות המחלות הללו.
אלצהיימר ומחלות אוטואימוניות
נשים נוטות לפתח אלצהיימר בשיעורים גבוהים יותר מגברים, אך הסיבות לכך אינן לגמרי ברורות. מחקרים מתחילים להתמקד יותר בהבדלים מגדריים במחלות נוירולוגיות אלו, מתוך הכרה בכך שהשונות המגדרית מחייבת טיפולים מותאמים. בנוסף, נשים גם נוטות לסבול ממחלות אוטואימוניות כמו זאבת ודלקת מפרקים שגרונית בשיעורים גבוהים יותר מגברים, אולם המחקרים הקיימים כיום אינם מספיקים כדי להסביר לגמרי את התופעה.
אבחון אוטיזם אצל בנות
אחד התחומים המעניינים במחקר המגדרי הוא האבחון של אוטיזם אצל בנות. בנות לעיתים קרובות מציגות תסמינים שונים של אוטיזם בהשוואה לבנים, והן יכולות “להסתיר” את התסמינים דרך התנהגות מותאמת יותר חברתית. כתוצאה מכך, בנות רבות אינן מאובחנות כלל או מאובחנות בשלב מאוחר, מה שמונע מהן לקבל טיפול ותמיכה בגיל צעיר.
משמח לראות שיותר ויותר חברות מתחילות לשלב התייחסות מגדרית מעמיקה בטיפול הרפואי. דוגמאות לכך הן חברת Hello Heart, שמפתחת אפליקציה לניטור מדדי בריאות הלב ומתן המלצות מותאמות אישית. אף על פי שאינה עוסקת רק בנשים, Hello Heart מדגישה את מחלות הלב כגורם מוות מרכזי בקרב נשים ואת הצורך בטיפול מותאם מגדרית. דוגמה נוספת היא מיזם "לבנה", שהקימה ד״ר אילנה קוורטין, ומתמקד בהתאמת מינון תרופות לנשים בהתאם למחזור ההורמונלי שלהן.
מגמה זו, שבה יותר ויותר חברות מתחילות לשלב התייחסות מגדרית בטיפול רפואי, משקפת הכרה גוברת בחשיבותו של טיפול מודע מגדר.